<h1>או"ז הלכ' תפלה סימן צ"ז</h1>
<h2>דף לח:</h2>
אמר רב הונא [ברכות כ"א, ע"ב] הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל ריב"ל אומר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדוש' יתפלל ואם לאו אל יתפלל במאי קא מיפלגי רב הונא סבר יחיד אומר קדושה ר' יוחנן סבר אין יחיד אומר קדושה (וכן אמר ר' יצחק) וכן אמר רב אדא בר אהבה אין יחיד אומר קדושה דכולי עלמא מיפסיק לא פסיק פר"ח דהלכה כר' יהושע בן לוי דלא יתחיל אא"כ יודע שיכול לסיים עד קדושה. איבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמי' רבא מברך כי אתא רב דימי אמר ר"י ור' שמעון תלמידי דר' יוחנן אמרי לכל אין מפסיקין חוץ ליהא שמי' רבא דאפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק ולית הילכתא כוותייהו. איני יודע אם הפי' כך לית הילכתא בזה שאם עוסק במ"מ שיפסיק אלא העוסק במ"מ לא יפסיק אבל המתפלל יפסיק או שמא כך הוא הפי' לית הילכתא כוותייהו אפי' בתפלה וכ"ש במ"מ. מתוך פר"ח משמע דלית הילכתא כוותייהו אפי' בתפלה. דפר"ח ואסיקנא הא דאמר לכל אין מפסיקין חוץ ליהא שמי' רבא מברך שאפי' עוסק במ"מ פוסק ועונה עם הצבור הא אסיקנא לית הלכתא כוותייהו מיהו מנהגא דרבנן לשתוק ולשמוע הצבור כשעונין אמן יהא שמי' רבא מברך וחוזר ומשלים תפלתו וראינו עוד לרבוותא הגאונים דאי על יחיד לכנסת ואשכח צבור דצלו בלחש מעכב עד דמסיימי וכד פתח שליח צבורא מסדר צלותיה בהדי שליח צבור מילתא בלחש ואומר קדוש עם הצבור ושפיר דמי דכי האי גוונא לאו הפסקה היא וכי אמור רבנן אם יכול להתחיל ולגמור היכא דאתחיל מקמי דפתח שליח צבור אבל כדמתחיל בהדי שליח צבורא שפיר דמי ע"כ פי' ר"ח. ורבי' תם זצ"ל ורבי' יצחק בן אחותו היו חושבים שתיקה כהפסקה מדאמ' אם יכול לגמור עד שלא יגיע ש"ץ לקדושה כו' ולפי' פי' ר"ח לא ימתין אלא כשיתחיל ש"צ קדושה ישתוק ויכוין לבו אלא ש"מ דלית ליה האי סברא מיהו בה"ג פסק כפר"ח והכי אמר פ' לולב הגזול בעו מני' מר' חייא שמע ולא ענה מהו אמר להו חכימייא ודרשייא וספרייא ורישי עמא שמע ולא ענה יצא ואתמר נמי אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא מנין ששמע ולא ענה יצא שנאמר את הדברים האלה וגו' משם למדנו דשומע כעונה. ופרש"י התם בלולב הגזול מיכן נשמע שמי שאינו יודע לא לקרות ולא לענות אם שמע וכיון לבו לשמוע אע"פ שלא ענה יצא וכן מתפללין הצבור ושליח צבור אומ' קדוש' [או] יהא שמיה רבה מברך ישתוקו מתפלתן וישמעו והרי הן כעונין ולכשיגמור הקדושה יחזרו לתפלתן וכן תיקן רבינו יהודאי גאון בה"ג ע"כ לשונו. מיהו אין משם ללמוד שיהא מותר להפסיק בתוך התפלה ולשמוע קדיש ויהא שמי' רבה דאדרבה הואיל ושומע כעונה הוה לי' כעונה מתוך התפלה וכבר אמרו דלית הלכתא כוותייהו הלכך נראין דברי ר"ת ורבי' יצחק ז"ל דאסרי לשתוק בתוך התפלה ולשמוע.
